היה הוא האיש הכי עצוב בעולם
הכרנו אני והוא בלית ברירה
השמש,במקום להקרין עליו קרני אור
פלטה לו אפילה
הוא מעולם לא למד לשמוח
לכן התרגל הוא לחשיכה
העצב והמוות היו לו נושא לכתיבה
הרי יום בלי מחשבות התאבדות כמעט ולא היה
ניסיתי להסביר לו שכלום לא שחור
פשוט ישנם גוונים שונים של אור
אך הוא ב"אופטימיותו" לי ענה שלטוב יש מגבלה
אך לעומת זאת תמיד יכול להיות יותר רע
הוא תמיד נאבק, בעיקר עם עצמו
הרי אויב יותר גדול ממנו, לעצמו לא יכול להיות
עוד חיי בעולם של עקרונות
שבעוד השאר למדו עליהם את הדלת לטרוק
נולד עם קלפים גרועים בקור הקודר של ינואר
עוד אז המזל החוויר לו פנים
לנגד עיניהם של הרופאים
מה לך איש עצוב
מתי תלמד להריח את הפרחים
צריך אתה היית מזמן ללמוד
שדברים לא תמיד קורים כפי שאנו רוצים
;){kind=link}